נקודת מבט

בכל נקודת מבט מגולמת ההשתייכות או הפרקטיקות של קומיוניטי אוף פרקטיס.

הפעולה שלנו של הסתכלות על משהו שנמצא בטייפ היא לא פשוטה ניטרלית אלא כוללת עוד דברים: מפעילים טווח רחב של פרקטיקות שיחתיות שכוננו מבחינה הסטורית. התפיסה שלנו של "בטחון" כוננה לאורך ההסטוריה – שונה בישראל ובארהב. מושגים הסטוריים. יש להם זמן שהם נוצרו, חדרו וכו'.

כל מבט נובע מפרספקטיבה של חבר בקהילת הפרקטיקה. הסתכלויות שונות על אותה עובדה.

אירוע נתפס כאובייקט של ידע רלבנטי בגלל שיש משחק בין האובייקט שאותו אנחנו בודקים (זה לא רודני קינג עצמו אלא שחור שהוכה ע"י המשטרה) לבין הפרקטיקות השיחתיות שמייצרים את המשמעות – היילייט וכו' – מדבר על הפרקטיקות האלה בהמשך.

המסורת האינטלקטואלית שלו: UCLA, סוציולוגיה, קבוצה שהיתה מובילה בתחום שנקרא ניתוח השיחה. גם מייקל לינץ' הגיע משם. מנתחים את המילים ואת חילופי הדברים דרך זכוכית מגדלת ואת האופן שזה מכונן מבנה ומובל ע"י המבנה הזה. מזכיר את ג'פרסון ואחרים.

סכמות קידוד:

אבסטרקציה. חלוקה לקטגוריות. לוקחים ריבוי ש תופעות ומכניסים אותן לקבוצות, ולכל קבוצה נותנים שם אחר. על זה מדברים בוקר וסטאר. סכמות קידוד קצת שונות, אבל שייכים לאותו שדה תיאורטי. כאשר עושים אתנוגרפיה – בתרגיל שלנו – חשוב לזהות מהם סכמות הקידוד, כלומר מהי הקוגניציה. צ'נדרה מוקרג'י מדברת על איך מפיצים מבנים שהם כוננו באופן הסטורי. זה גם סכמות הקידוד. אלה דרך ליצור קטגוריות.

הדגשות:

איך הדיבור, ההדגשות וסכמות הקידוד יוצרים תפיסה קוגניטיבית והגברה, והעברה של השדה התפיסתי שלו אל האחרים. דוגמא של הארכיאולוג שמשרטט את קו המתאר במצגת של רבקה. באים עם גישות שונות, מי עושה היילייטינג ואיך.

מפה:

אינסקריפשיין דיבייסס – לאטור שעשה תצפית אתנוגרפית במעבדה. קורים הרבה דברים במעבדה והם מתוארים דרך גרף, ע"י 2 קטגוריות X,Y. בזה יצרנו אבסטרקציה, שמסוגלת לעבור למקומות נוספים אחרים, ובכך להפוך להיות אוניברסלים. לאטור קורה לזה מובייל – משהו שזז בלי להשתנות. מתאר את מה שעשית במעבדה, נכניס את זה לגרף ומקבל משהו שיכול לנסוע ממקום למקום, למרות שלא יצאת מהמעבדה. המעבדה – מעבדת חישוב שהפעולה הכי חשובה שלה זה האבסטרקציה.

משהו שמייצג את התהליכים שעברנו במעבדה.

ברגע שזה נוסע למעבדות שונות, ולמאמרים – יצרנו עובדה.

מקומיות, מכוננות הסטורית, חברתיות וכו' ובכל זאת יצרו עובדה מדעית.

סנאפשוט לעומת תהליך. לכן לא מתארים תהליך, נותנים סנאפשוט. הייצוג הוא יותר סנאפשוט.סו מלמדת את אן מוד אוף פרקטיס.

זה המשמעות של קומיוניטי אוף פרקטיס. כך מלמדים.

זה הופך להיות ידע פרקטי.

זה ידע פרקטי שהם יוצרים ומכוננים תוך כדי עבודה. ידע של הקהילה – של המשלחת, של בית החולים, של בית ספר. יש ידע ששונה בין בי"ס לבי"ס ויש ידע כללי שמשותף לכל בתי ספר. הפרקטיקה שנוצרה בין הרופאים משלחת שונה מהפרקטיקה של אותו רופא כאשר הוא בביה"ח – למשל ההיררכיה מול האחיות או איך מדווחים או איך מגדירים את החולה.

מזהים ע"י ג'סטות, תנועות פנים וכו' וגם מהשפה. היכולת לעשות הזרה של השיח היא יותר גדולה של מי שבא מחוץ לתחום מאשר מי שבתוך התחום. אבל זה בויכוח – מלחמות המדע.

אצל קינג ההגנה פירקו את מה שראו בקלטת לגורמים, וכך ניטרלו את צבע העור, האתניות וכו'. הפכו את זה לפרקטיקות מקצועיות.

יצרו ספקטרום של אלימות – עמוד 620. הפכו את זה לניטרלי, אובייקט של ידע.

רודני קינג הופך להיות האובייקט שעליו מסתכלים במקום אלימות השוטרים. העברה. זה בעצם ההיילייטינג.

התביעה: מביאים עובדות מבחוץ – תראו את מי שלחו לעצור אותו – שוטר קטן גוף.

הפכו את הקלטת רק לתמונות של קינג.

נקודות מבט שונות. מניפולציות שאפשר לעשות.

תפקיד שהמומחה ממלא במסגרת הקומיוניטי אוף פרקטיס שבתוכה הוא פועל. הוא רואה את העולם מנקודת המבט של השוטרים. אם הוא היה חושב אחרת – לא היו מזמינים אותו למסור עדות מומחה.

רודני קינג הפך להיות האובייקט של המשפט ולא האלימות. זה נעשה בעזרת הקומיוניטי אוף פרקטיס של המשטרה.

עדות המומחה תמיד באה מצד מסויים ולכן מוטית.

את רודני קינג עצמו אף אחד לא ייצג