אל תעשה מה ששנוא עליך

שתלטנות, בריונות.

צד שולט, צד פוגע, צד נפגע

כוח.

חרם בין ילדים,

בריונות ברשתות חברתיות.

פגיעה שנשארת לשנים.

עוברים גן,  כיתה, בי'ס,

אפילו מעתיקים מקום מגורים.

ואחרי הרבה שנים,

ההכרה מגיעה גם למארגנים.

לאותם הבריונים,שעומדים מול עצמם

בלי יכולת להחזיר את הזמנים.

 

כולם נפגעים

 

לפני כמה שנים נכנס לחיינו

פרוייקט התחדשות עירונית,

המוכר בכינויו תמ"א.

 

כולם יודעים שהשלב המורכב

זה להגיע להסכמה בין זרים.

שונים, שלעיתים זה את זה לא כ"כ מחבבים, שזה על זה לא כ"כ סומכים.

הם בסה"כ שכנים.

לא תמיד ביחסים הכי טובים.

לכל אחד דרכו להניע עניינים.

לכל אחד שיקולים.

ופתאום נדרש מהם לסמוך זה על זה,

ללכת יחד, בהסכמה, בגישה אחידה,

ולאורך שנים…

ואם לא באמת מסכימים , ובכ"ז רוצים,

מה עושים?

 

בד"כ מה שרגילים…

מנסים לאגד את העמדות הקרובות ביותר

הסכמות אפשריות

עם פשרות נסבלות

ויתורים, קווים אדומים,

מריבות, ויכוחים,

וגם… חרמות.

תמ"א הביא לבנייני המגורים

משהו מחצר הלימודים.

בריונות, כמו באותם הימים…

תחת כל מיני הצדקות,

של אין ברירות וחידוש בניינים.

 

המקרים דומים,

יש בטבענו אי יכולת לעמוד בפיתויים.

וגם, לא נעים לומר,

קיים על חשבון אחרים.

כמו ריחו של מאפה טרי,

שזה אך נאפה….

שברגע שאותו נריח,

כל דיאטה תקרוס בשנייה.

 

כך הרצון שלנו עובד.

אם זה רצון להשביח

בחברת הילדים את המעמד,

או לצייד את הדירה בממד,

רוצים, מגיע לנו.- זו ההרגשה

ומזו ההרגשה , יש כבר הצדקה.

כולל להשיג כוח על אחרים, שליטה.

 

גם פה וגם פה אותו העניין.

רצונות דומים אך שונים

וחוסר ידיעה להתחבר בצורה נכונה.

התוצאה פגיעה לכל הצדדים

גם לבריונים…

שאל אותם אחרי שנים….

 

בטבע יש כח מחבר

שיודע לחבר הפוכים, שונים, מנוגדים.

ויש עבורנו  דרך

לגייס את אותו הכוח לטובתנו,

שיחבר גם בין רצונותינו.


תמונה: טפט אהבה

כולנו חיים יחד באותה סביבה

ואיכות חיינו נקבעת

עי מה שאנו שמים בסביבתנו

אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך

זו איכות חיים.

הזמנה לאהבה

החיים שלנו מורכבים. המון צרכים, רגשות, רצונות, מחשבות ומצבים ובתוך כל אלו כולנו מנסים להיות מאושרים. אך מהו אושר אם לא אהבה? אמתית ורצינית, לא זמנית ורדודה. אהבה שבאה מתוך הלב ממש. כזו שלא תיעלם בשום תנאי. כמו השמש, שגם בעננות הגבוהה ביותר, ובסערה הכי החזקה והעוצמתית שיש, היא שם. תמיד מאירה, קורנת, חמה וחזקה. גם אם איש לא רואה, לא מרגיש ולא נוגע, היא פשוט שם כחוק הטבע. האהבה שכולנו מחפשים היא נצחית, בניגוד לשמש. היא קיימת שם והמשימה שלנו בחיים הסוערים והמאתגרים האלו היא לגלות אותה ולהתחבר אליה עד אחדות גמורה.

האהבה הזו מפעילה אותנו, כל אחד ואחת, כל מה שחי, כל מה שנראה ומה שנסתר. הכל פועל ומתקיים מכוח אהבה. הוא הלב של כל דבר, המהות של כל הקיים. אין עוד מלבדו.

ומה היא רוצה מאתנו אותה האהבה? ולמה היא לא מניחה לנו להירגע?

האהבה רוצה להתגלות. זה טבעה. היא רוצה למלא כל מקום וחלל ובכל רגע. היא רוצה לשלוט באופן מוחלט ותמידי. והיא שם, בכל מקרה זו היא המציאות ולא תשנה זאת שום התנגדות. כל שיש לשנות זו את ההסתכלות. אם נוכל לפתח בתוכנו עדינות נפשית, רגישות פנימית, חוש עליון. נוכל להרגיש אותה במלוא עוזה ועוצמתה. נוכל לחוש שהיא תמיד הייתה ותמיד נמצאת ולעולם לא תתמוגג. נוכל להרגיש אותה בכל רגע ולנצח. ללא כל קשר למי ראש הממשלה או למזג האוויר. במנותק לחלוטין ממשקל גופנו, גובה הציונים שלנו וכמות הלייקים בפייסבוקינו. פשוט להתחבר אליה כי היא בתוכנו, היא תתגלה. זה טבעה וייעודה.

אם נשכיל להיות חכמים ורגישים, נבוא לקראתה ונתכונן בשמחה לפגוש אותה ולהתאחד עמה. היא תגיע אלינו, לכולנו, במוקדם או במאוחר, בטוב או ברע, בנעים או בייסורים קשים. היא שם והיא תתגלה במלוא תפארתה.

האהבה מזמינה אותנו אליה, כמו אימא גדולה ואוהבת, כמו שמש חמימה נצחית. היא מזמינה אותנו להרגיש אותה ולחיות בה. לנשום אותה ולפתוח את הלב. לחיות בשבילה ולהתמזג איתה כי האושר האמתי הוא אהבה.

תגיעו במהרה. היא לא אוהבת לחכות.

נקודת מבט

בכל נקודת מבט מגולמת ההשתייכות או הפרקטיקות של קומיוניטי אוף פרקטיס.

הפעולה שלנו של הסתכלות על משהו שנמצא בטייפ היא לא פשוטה ניטרלית אלא כוללת עוד דברים: מפעילים טווח רחב של פרקטיקות שיחתיות שכוננו מבחינה הסטורית. התפיסה שלנו של "בטחון" כוננה לאורך ההסטוריה – שונה בישראל ובארהב. מושגים הסטוריים. יש להם זמן שהם נוצרו, חדרו וכו'.

כל מבט נובע מפרספקטיבה של חבר בקהילת הפרקטיקה. הסתכלויות שונות על אותה עובדה.

אירוע נתפס כאובייקט של ידע רלבנטי בגלל שיש משחק בין האובייקט שאותו אנחנו בודקים (זה לא רודני קינג עצמו אלא שחור שהוכה ע"י המשטרה) לבין הפרקטיקות השיחתיות שמייצרים את המשמעות – היילייט וכו' – מדבר על הפרקטיקות האלה בהמשך.

המסורת האינטלקטואלית שלו: UCLA, סוציולוגיה, קבוצה שהיתה מובילה בתחום שנקרא ניתוח השיחה. גם מייקל לינץ' הגיע משם. מנתחים את המילים ואת חילופי הדברים דרך זכוכית מגדלת ואת האופן שזה מכונן מבנה ומובל ע"י המבנה הזה. מזכיר את ג'פרסון ואחרים.

סכמות קידוד:

אבסטרקציה. חלוקה לקטגוריות. לוקחים ריבוי ש תופעות ומכניסים אותן לקבוצות, ולכל קבוצה נותנים שם אחר. על זה מדברים בוקר וסטאר. סכמות קידוד קצת שונות, אבל שייכים לאותו שדה תיאורטי. כאשר עושים אתנוגרפיה – בתרגיל שלנו – חשוב לזהות מהם סכמות הקידוד, כלומר מהי הקוגניציה. צ'נדרה מוקרג'י מדברת על איך מפיצים מבנים שהם כוננו באופן הסטורי. זה גם סכמות הקידוד. אלה דרך ליצור קטגוריות.

הדגשות:

איך הדיבור, ההדגשות וסכמות הקידוד יוצרים תפיסה קוגניטיבית והגברה, והעברה של השדה התפיסתי שלו אל האחרים. דוגמא של הארכיאולוג שמשרטט את קו המתאר במצגת של רבקה. באים עם גישות שונות, מי עושה היילייטינג ואיך.

מפה:

אינסקריפשיין דיבייסס – לאטור שעשה תצפית אתנוגרפית במעבדה. קורים הרבה דברים במעבדה והם מתוארים דרך גרף, ע"י 2 קטגוריות X,Y. בזה יצרנו אבסטרקציה, שמסוגלת לעבור למקומות נוספים אחרים, ובכך להפוך להיות אוניברסלים. לאטור קורה לזה מובייל – משהו שזז בלי להשתנות. מתאר את מה שעשית במעבדה, נכניס את זה לגרף ומקבל משהו שיכול לנסוע ממקום למקום, למרות שלא יצאת מהמעבדה. המעבדה – מעבדת חישוב שהפעולה הכי חשובה שלה זה האבסטרקציה.

משהו שמייצג את התהליכים שעברנו במעבדה.

ברגע שזה נוסע למעבדות שונות, ולמאמרים – יצרנו עובדה.

מקומיות, מכוננות הסטורית, חברתיות וכו' ובכל זאת יצרו עובדה מדעית.

סנאפשוט לעומת תהליך. לכן לא מתארים תהליך, נותנים סנאפשוט. הייצוג הוא יותר סנאפשוט.סו מלמדת את אן מוד אוף פרקטיס.

זה המשמעות של קומיוניטי אוף פרקטיס. כך מלמדים.

זה הופך להיות ידע פרקטי.

זה ידע פרקטי שהם יוצרים ומכוננים תוך כדי עבודה. ידע של הקהילה – של המשלחת, של בית החולים, של בית ספר. יש ידע ששונה בין בי"ס לבי"ס ויש ידע כללי שמשותף לכל בתי ספר. הפרקטיקה שנוצרה בין הרופאים משלחת שונה מהפרקטיקה של אותו רופא כאשר הוא בביה"ח – למשל ההיררכיה מול האחיות או איך מדווחים או איך מגדירים את החולה.

מזהים ע"י ג'סטות, תנועות פנים וכו' וגם מהשפה. היכולת לעשות הזרה של השיח היא יותר גדולה של מי שבא מחוץ לתחום מאשר מי שבתוך התחום. אבל זה בויכוח – מלחמות המדע.

אצל קינג ההגנה פירקו את מה שראו בקלטת לגורמים, וכך ניטרלו את צבע העור, האתניות וכו'. הפכו את זה לפרקטיקות מקצועיות.

יצרו ספקטרום של אלימות – עמוד 620. הפכו את זה לניטרלי, אובייקט של ידע.

רודני קינג הופך להיות האובייקט שעליו מסתכלים במקום אלימות השוטרים. העברה. זה בעצם ההיילייטינג.

התביעה: מביאים עובדות מבחוץ – תראו את מי שלחו לעצור אותו – שוטר קטן גוף.

הפכו את הקלטת רק לתמונות של קינג.

נקודות מבט שונות. מניפולציות שאפשר לעשות.

תפקיד שהמומחה ממלא במסגרת הקומיוניטי אוף פרקטיס שבתוכה הוא פועל. הוא רואה את העולם מנקודת המבט של השוטרים. אם הוא היה חושב אחרת – לא היו מזמינים אותו למסור עדות מומחה.

רודני קינג הפך להיות האובייקט של המשפט ולא האלימות. זה נעשה בעזרת הקומיוניטי אוף פרקטיס של המשטרה.

עדות המומחה תמיד באה מצד מסויים ולכן מוטית.

את רודני קינג עצמו אף אחד לא ייצג

בעיות?

הבעיות שפורצות בכל מקום, המשברים בכל תחום שכבר הופכות למסכני חיים, מתגלים ומתנהלים בצורה ספונטנית?  כמו המשבר עצמו, כך גם גליו עוברים על כולם, והמשותף לכך- אף אחד לא נשאר בחוץ .

כמספר האנשים בעולם – כך מספר הדעות הקיימות בנוגע לסיבות למשבר הכלכלי הנוכחי. אך אנחנו שוכחים ששורש כלל המשברים אינו כלכלי,תרופתי,משפחתי,מדיני,  וכו' אפילו מצד אסונות הטבע, אלא חברתי-טבעי. ולא קיים אף תחום שאין בו משבר. ואין משבר שלא נכלל בשורשו.

כאמור המשבר פוגע בכל המערכות החברתיות שנוצרו על ידינו –גם בבריאות, בביטוח הלאומי, במשפחה, בחינוך ובהשכלה… ואין ספק שהמשבר משך אליו את תשומת הלב בעיקר כאשר הוא התחיל להתגלות ככלכלי ופיננסי, מפני שבכך תלויה ההישרדות שלנו בצורה ישירה, וזוהי דרך ההתקשרות הלא מדוברת בינינו בצורה הכי ישירה.

הסיבה למשבר היא אחת: מיום ליום, העולם נעשה יותר ויותר קשור הדדית, תלוי הדדית, מתוך עצמו, מתוך הטבע, ולכן מיום ליום הוא נעשה יותר מנוגד לקשרים החיצוניים ולמבנה החיצוני שאנחנו "הלבשנו" עליו, בצורה של מדינות נפרדות, חברות שונות, מערכות מנוגדות וכן הלאה. דווקא הפער שמתרחב מיום ליום בין האיחוד העולמי שהולך ומתגלה לבין הפירוד המבני שאנחנו יצרנו – הוא מהותו של המשבר שהולך וגדל.

איננו מסוגלים לעצור את גילוי הגלובליות והאינטגרליות העולמית הפנימית. זה נובע מהטבע האמיתי של העולם. לעיתים אם בכלל איננו יכולים להבחין בפער ההולך ומתרחב בין המבנה הפנימי של העולם, שבו מתגלה האיחוד שלו – לבין המבנה החיצוני, הנראה כך , שבו מתגלה הפירוד והניגודיות שלו. וזה מוביל אותנו למשבר רב-תחומי.

הפיתרון הטבעי לבעיית המשבר המתפתח, לניגוד שהולך וגדל בינינו לבין הטבע – הוא השגת והרגשת החיבור ההדרגתי באנושות כולה, הערבות הכללית, האיזון בינינו לבין הטבע, הצריכה הנכונה 🙂

זה מנוגד לטבע האגואיסטי שלנו, ולכן זה אפשרי רק כתוצאה מההשפעה החיובית הכללית המקיפה על כל אדם מצד הסביבה שלו ומאותו כוח חיובי המניע את העולם החדש להיות מקושר יותר.

לשם כך יש צורך לעצב מודעות חברתית ופרטית חדשה בעזרת מעגלי שיח והידברות על העולם החדש שבו אנו נמצאים מקושרים בטוב לעומת הנראה לעינינו ובדרך מביצוע יחד אל הרצוי, כמובן יחד עם לימוד וחינוך כללי אודות הקשר הגלובלי והאינטגרלי שמתגלה בין כל בני האדם אותו עולם חדש.

לשם כך, כל חברה כמו משפחה צריכה להחליט לבנות את הסביבה שתקיף את האדם, סביבת ההשפעה החינוכית. ליצור אמצעי תקשורת שייתנו במה לשיתוף​ מהו העולם החדש הגלובלי, מהם חוקיו החברתיים החדשים, ומדוע יש צורך לציית להם על מנת לשרוד. זהו החלק הלימודי חינוכי.

כמו כן יש ליצור חיבורים גדולים, וירטואליים וחוץ-וירטואליים, שימשכו את האנשים לטוב, שייתנו דוגמא וימשכו את הסביבה לחיבור הקיים בצורתו הטבעית לאותו הכוח חיובי בטבע בינינו וזוהי….רק ההתחלה כי הפתרון האמיתי לכל דבר והאושר האמיתי יותר מכל סם נמצא בינינו.

המניפסט שלי

אבא נפטר בגיל 95. שלושים שנה קודם לכן, כשהתאספנו כהרגלנו כול המשפחה במפגש המסורתי של שבת אחה"צ  הוא הכריז: "נכשלנו!!  השיטה הקיבוצית  לא הצליחה לשנות את טבע האדם"

אבא, מאיפה לקחת את זה?

כשהייתי צעיר בן 30  הוא סיפר, הייתה לי אהבה נכזבת. ביקשתי מהקבוץ לצאת לחופשה בה חזרתי לפולין. שם נכנסתי לספריה המרכזית בוורשה, ובמשך 9 חודשים ישבתי וקראתי את ה"מניפסט הקומוניסטי" שנכתב על ידי מרקס ואנגלס והפך לטקסט מכונן של עקרונות הקומוניזם.

עליכם להבין שמרכס בכתביו,ניבא את סופו של המשטר הקפיטליסטי כשקבע שהקפיטליסטים משמידים את עצמם לדעת, מכוח הרצון שלהם לגדול ללא גבול על חשבון האחרים המזינים אותם.

אבא קלט את מרכס שהתבסס על התפיסה האפלטונית שתהליכי התפתחות הציביליזציה קשורים "קשר גורדי" לטבעו האגואיסטי  של האדם. חיי הקיבוץ  על פי אבא היו אמורים לשנות את טבעו ההרסני של האדם. מרכס חשב שהדיאלקטיקה הקומוניסטית תעשה זאת.

"ההיסטוריה" קבעה אחרת.

בכול 4 שלבי ההתפתחות האנושית מתקופת האדם הקדמון דרך העבדות,פיאודליזם וקפיטליזם הוכיח הטבע שכול הרעיונות שהגה המוח האנושי כדי  להוציא עצמו מטבעו האגואיסטי או לשפרו, נכשלו. לאורך ציר הזמן הם רק גרמו לו לגדול, ולהטביע את האדם יותר ויתר עמוק בתוכו.

עכשיו מסיים האגו את התפתחותו הליניארית. השלב הרבעי בתהליך התפתחותנו מגיע לסיומו. המשטר הקפיטליסטי ההולך ומתעוות, מקבל את צורת המוטציה שלו בדמות המשטר הנאצי.

נבואתו של מרכס  על קריסת הקפיטליזם המודרני מצטרפת לקודמיו העתיקים. הסרטן האנושי האגואיסטי מגיע עכשיו לשלב האחרון של ההשמדה העצמית. לפני 72 שנה זה היה "גידול מקומי". עכשיו גרורותיו הנאציות התפשטו בעולם כולו כגידול סופני.

מה עושים?

סרטן חברתי

בעולם מסתמנות עכשיו שתי אופציות בלבד לצאת מהמחלה:

זו שהעולם מדבר עליה כבר כאופציה סבירה- בסרטן הזה ניתן לטפל רק בהקרנה אטומית הנתמכת בכימיה.

האופציה השנייה שהעולם הרחב עדיין לא מדבר עליה  היא – חכמת החיבור. חכמת  החיים הטמונה בטבע הכללי.

הגיע זמן להשמיע:

כול העולם מכיר בזה שאת הבעיות שהוא נמצא בתוכם הוא לא יכול לפתור. האגו לא נותן ,ואפילו הורס לנו. אנחנו רוצים לצאת ולא יכולים. אז מה עושים- "מגלגלים" את הבעיות  לדור הבא.לא מתחייבים,לא עוזבים את הבית, לא מתחתנים, לא מקימים משפחה, מתגרשים, לוקחים סמים, אלכוהול ותרופות הרגעה והמינון מזה רק עולה.

למה זה קורה?  אנחנו רואים שאדם לא יכול למשוך בציצית ראשו כדי להוציא עצמו  ממערבולת שמטביע אותו, כמו גם לא לצאת מהבעיות שהוא בעצמו ייצר. דרך ללא מוצא זו מציע לנו האגו.

לעומתו מחזיקה חכמת החיבור בשיטת הטבע הכללי. שיטה שכול תכליתה היא להגיע לקשרים טובים בינינו , בהם יכול כול אחד בעזרתה של החברה שסביבו,להוציא עצמו מהטבע האגואיסטי שלו, לעבור מקבלה לעצמו על חשבון האחרים, לנתינה לאחרים.

את השיטה הזו מתרגלים במעבדה חברתית הנבנית בקבוצות קטנות של עד 10 אנשים  שם למודים ומתרגלים בו זמנית את חומר הלימוד בסדנאות משותפות. בצורה כזו מתאפשר לכול אחד מהחברים לבדוק על עצמו האם מתקדמים למטרה.

מטרת הקבוצה היא להגיע למערכת יחסים בין חבריה הבנויה על תמיכה וערבות הדדית הדומה לזו הקיימת בטבע שסביבנו.  כך לצאת לחיים חדשים. לאחר מכן להעביר אותה שיטה לידיעתו של העולם כפתרון יסודי לכול בעיותינו.

לפני שנגיע למצב שבעל כורחנו יפזרו שליטים שטופי אגו קרינה אטומית,יכול כול אחד מאתנו לבדוק באופן חופשי  וללא כפיה את האופציה המועדפת עליו-

חיים חדשים של נתינה לזולת, או מלחמת גרעין אגואיסטית.

האם האנטישמיות היא חוק טבע?

אנטישמיות זו נגד מה שעם-ישראל צריך להיות, נגד חוקי הטבע, שקובעים לעם-ישראל להתחבר יחד ולהתרחק משנאת-חינם

שוב אנחנו עדים לגלי אנטישמיות בארה"ב ואירופה.

היסטוריה של שנאת יהודים התחילה מתקופת אברהם אבינו, דרך גלות בית המקדש הראשון והשני, עם שיאה בשואה, הגיעה לדורנו.

תקופות השקטות היו כאשר היהודים היו מחוברים יחד- ‘כאיש אחד בלב אחד’.

אנטישמיות כמו מאזניים, מצב היהודים בעליה כשמחוברים וגורם לשנאה לרדת, והפך לזה, המצב בירידה כשמרוחקים וגורם לשנאה לעלות.

מדוע כלל הגדול בתורה "ואהבת לרעך כמוך" גורר אנטישמיות?

הרי מה היא אנטישמיות, אם לא נגד מה שאנחנו צריכים להיות לפי כלל הגדול, היא מחייבת אותנו להתכלל יחד בחיבור של אהבה והשפעה לכולם.

לכן זהו חוק טבע, חוק שאומר הפרת כלל הגדול, גוררת מצבים שמחייבים אותנו להתחבר.

רק בזמנים של אנטישמיות ומלחמות שכחנו מריחוק (אגו) והתקרבנו (אהבה).

מה מחזיק אותנו היום לא להגיע לשיא של שנאת-חינם, רק לחץ של אומות העולם, איום מלחמה עם השכנים במעלים השונים.

סקרים מראים כי כרבע מאוכלוסיה הבוגרת בעולם בעלי דעות ותפיסות אנטישמיות, בראש הרשימה איראן ואחריה דרום קוריאה שבהן יותר מחצי מאוכלוסיה אנטישמית.

מה לנו ולדרום קוריאה, מאיפה נובעת שנאה גדולה כזו כלפינו.

ניתן לתת בהסברים רבים (קינאה על בסיס כסף, כבוד, מושכלות; שליטת מיעוט יהוד על רבים), אך אין הסבר רציונאלי.

פרופ' רוברט ויסטריך ז”ל (חוקר היסטוריה- אוניברסיטה העברית בירושלים), מסביר על שורש כל השורשים לשנאת היהודים, "אם עליי להשיב כאדם מן השורה, ולא כחוקר שעוסק בתחום שנים רבות, הרי שלא ניתן לנתק את האנטישמיות מן המשימה עתיקת היומין שניתנה לעם היהודי, ועל כן עלינו לנהוג זה בזה ב'ואהבת לרעך כמוך'".

אנטישמיות, זאת שנאה טבעית, מושרשת בטבע ונמצאת בתת-מודע (תודעה) של אומות העולם, שמרגישים תלות בנו, מרגישים כי אנחנו לא מבצעים תפקיד שלנו, יעד הסופי שלנו.

המיוחד בנו, כמו שחכמת-הקבלה מסבירה, מטרתנו להגיע לתיקון העולם דרך תיקון שלנו תחילה (מטרת הבריאה)- להעלות מעל האגו שלנו ולהגיע לאהבה (‘על כל הפשעים מכסה אהבה’).

כמו בחג פורים המסמן את ‘גמר-תיקון’, בואו כעם ישראל (ישר-אל) נתאחד יחד ונביא את מיוחל העולם.

בריאת העולם

כל בר דעת המתבונן במציאות שלנגד עיננו לא יכול להתעלם משתי עובדות הפכיות שמהוות אבני יסוד ביחס שלנו למציאות. האחת היא השלמות והחכמה הנעלה שבה עשוי כל דבר ודבר. כל פרט, דומם צומח וחי, בנוי בצורה מושלמת וכולם יחד משתלבים בהרמוניה נהדרת שללא כל ספק, המוח שעומד מאחורי התכנון והביצוע של עולמינו הוא נעלה מאד. השנייה היא שההרמוניה והחכמה שאנו מזהים בטבע הן לא התחושות שמלוות אותנו במהלך חיינו. ההיפך, תחושות של אי צדק פחד וחוסר תכלית בחיים הן הדומיננטיות בחיינו, האדם, כל רצונו הוא להיות מאושר, אך החיים, לא אחת, מורגשים כחוויה קשה משפילה ומותשת והאושר בלתי מושג.

מכיוון שכל רצונו של אדם הוא להיות מאושר ניסיון להסביר את הסתירה הזאת שבין ההרמוניה והחכמה הנעלה שאנו רואים לבין השפלות העוני והביזיונות שאנו חווים מעסיקה את בני האדם שנים ארוכות בהנחה שביישוב הסתירה הנ"ל נמצא המפתח לאושר ומתוך עיסוק זה עלו מספר הנחות לגבי זהות הכוח שעומד מאחורי המציאות וההיגיון שמניע אותו.

 

ההסבר הראשון הוא שמי שברא ומקיים את כל המציאות הוא חסר דעה ורגש ולמרות שהיקום נעשה בחכמה רבה לא אכפת לו ליוצר המציאות מה קורה איתה ואיך מרגישים הנבראים שברא. ההסבר השני הוא שישנם שני כוחות – אל שאחראי על כל הטוב ואל שאחראי על הרע. ההסבר השלישי הוא ריבוי אלים.

 

מתוך ההסברים הללו צמחו דתות וגישות שונות שעל פיהן נקבעו ערכים של טוב ורע, חוקים של עשה ואל תעשה,  סדרי חיים שונים שעל פיהם התנהלו חיי הבריות,  אך תחושת הרע בחיינו נשארה עומדת בכל תוקפה ומרירותה וללא מענה, כל ההתפתחות של מין האדם לא הועילה לו בחיפוש אחרי האושר והיום האנושות כבר מרימה ידיים ומודה בכישלון ויעיד על זה, בין השאר, ההיתר לשימוש חפשי בסמים(קלים, לפי שעה) שנוהגות חלק מהמדינות.

(א)תאיזם

מדוע אמונה באתאיזם הולכת וגדלה, אי-האמונה (הכחשה/שלילה) במציאות אלוהים (או אלים).

אנשים עושים הכל כדי לא להתמודד עם אחת השאלות המהותית של החיים, תאיזם או אתאיזם.

האם דת (כמקור לתאיזם עיוור) נותנת תשובות לשאלות המתעוררות על מהות החיים?

עבור אנשים שמסתמכים רק על הוכחות מדעיות, האם המדע המודרני עוסק בחקר האל או משמעות החיים?

 


מצב העולמי הולך ומחמיר (ייסורים, דיכאון, רעב וכו’), טוב לא נראה בעולם, רק כדי לשכוח, הולך וגדל שימוש בסמים ותרופות למיניהם.

עיקר החדשות הוא על המתרחש באירופה עם המהגרים, על מלחמות באזורים רבים בעולם, על הרעב באפריקה, על מלחמת האזרחים בסוריה, משטרים דיקטטוריים, נשק אטומי בידי רודנים, ומה לא.

מלחמת עולם הבאה בפתח, ולא נראה באופק פתרון.

לנוכח מציאות זו, אפשר לשאול: מה אנחנו עושים בעולם הזה? למה לנו לחיות? מהי מטרת החיים? מה טעם בחיים?

בתוך התאיזם, אפשר למצוא תשובות מלאות לכל שאלות אלו.

אם אלוהים במרכז וטוענת כי, בכדי להגיע לחיים טובים ומאושרים, צריך לגלות את הבורא היחיד (“אין עוד מלבדו") בעולם הזה (כל עוד אנחנו בחיים), אף יתרה מזאת, כל הנבראים חייבים להגיע למטרה זו (גילוי הבורא).

לשם כך, לעומת דת ומדע, חכמת-הקבלה דורשת מאדם להשתנות, מאהבה עצמית (אגואיזם) לאהבת הזולת (אלטרואיזם), כדי להגיע לשלמות (“ואהבת לרעך כמוך").

אדם יכול לשנות את המציאות על ידי שינוי פנימיותו, בחקר-עצמי בעזרת כלים שברשותו (בתוכו), המוח (חשיבה והגיון) והלב (רגשות), כאשר המצב הרצוי הוא כאשר "הלב מבין".

כל בעיות העולם מסתכמות בהתפתחות האנושות אשר מתבססת על גדילת האגו הבלתי-נשלט. בשונה לביטול לטבע וזרימה אינסופית בדבקות איתו.

אנשים שהגיעו לגילוי האלוקות, מדריכים אותנו כיצד לקבל נכון, איך לבנות מעל האגו שצומח, רובד חדש שיאפשר לנו לחיות חיים טובים.

רמות הבסיסיות (אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות) בשלבי התפתחות האנושות הסתיימו, והגיעה העת לעבור לשלב הבא של ההתפתחות, לשלב המדבר הרוחני שמושג רק בעזרת שיטה מוכחת ועתיקה.